טיימר

עבודה בימי מנוחה – שכר שהפך לעונש

עבודה בימי מנוחה – שכר שהפך לעונש

סעיף 17, א'(1) לחוק "שעות עבודה ומנוחה" קובע:

(א)  הועסק עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן:

(1)   ישלם לו המעסיק בעד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ-½1 משכרו הרגיל. היה שכרו של העובד, כולו או חלקו, לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעסיק בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית שכר עבודה לא פחות מ-½1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות;

במסמך נוסף שהוכן בלשכה המשפטית של משרד הכלכלה בשנת 2013:

א. תכלית חוק שעות עבודה ומנוחה

חוק שעות עבודה, התשי"א-1591 (להלן – החוק ו/או חוק שעות עבודה ומנוחה) נוסח ב"התחשבות מלאה" באמנות העבודה הבינלאומיות אשר עניינן בשעות עבודה ועל מנת שישראל תוכל לאשר את האמנות האמורות.

מטרת החוק, כפי שעולה מפסיקת בית המשפט העליון היא "להבטיח כי יתקיים איזון ראוי בחייו של אדם בין השעות שאותן הוא מקדיש לעבודתו לבין שעות הפנאי. החוק יוצא חוצץ נגד המגמה

הרווחת בשוק העבודה, של עבודה לאורך שעות ארוכות ביותר, ומבקש לשמור על כבודם של העובדים. שתי הגבלות מרכזיות הקבועות בחוק נוגעות לחובה ליום מנוחה שבועי ולמשכו של יום העבודה ושבוע העבודה.". כדבריו של בית הדין הארצי לעבודה, תכלית החוק היא אפוא, "לקבוע מסגרת נורמטיבית של שעות עבודה במשק, המונעת מעובד וממעסיקו להסכים על מסגרת שעות עבודה הפוגעת באיכות החיים של העובד; לקדם את איכות החיים ולהגן על כבודו של העובד, על ידי הגדרת שעות פנאי; למנוע ניצול אפשרי של מעסיקים, שלולא החוק המגביל את שעות ההעסקה עלולים להעסיק עובד אחד במקום שני עובדים."

מתוך שני הציטוטים לעיל עולה כי מדובר בחוק סוציאלי, שנועד להגן על העובד ולפצות אותו על מקרים יחסית נדירים,  או סדירים, במקרה של שירותי חירום ושירותים חיוניים.

הצידוק להעלאת השכר נבע בעת חקיקת החוק כגורם פיצוי לעובד/עונשין למעסיק. אם המעסיק צריך את העובד בשבת, יתכבד וישלם יותר על העסקה חריגה זו.

לדאבוננו, הפך החוק הזה במרוצת השנים לחוק שמעודד, למעשה, את הפרתו. במהלך העשור האחרון, הלכה והתפשטה העבודה הסדירה בשבת ובימי חג בכלל, בעיקר בתל-אביב וסביבותיה (חיפה וערים מעורבות אחרות פעלו תמיד שבעה ימים בשבוע). אין מדובר רק בחנות ספורדית פה ושם, אלא במרכזי קניות גדולים ומסודרים, כגון נמל תל אביב, שרונה מרקט, קניונים ועוד. התופעה הזו הפכה את העבודה בשבת לעבודה סדירה לכל דבר ועניין, עם הבדל קטן אחד – השכר. בהתאם לחוק לעיל, השכר בשבת גבוה יותר! הפרש השכר הזה הפך את העבודה בשבת בעיני חלק מהעובדים לגורם שמעודד אותם להפר את החוק, תמורת חופן שקלים נוסף.

במציאות הנוכחית, הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה באופן סדיר ובריש גלי הפכה הלכה למעשה את סעיף 9 בחוק (האוסר את ההעסקה בימי מנוחה) לאות מתה ואת סעיף 12 (המתיר לשר הרווחה להתיר עבודה בימי מנוחה) להמלצה בלבד. כאשר סעיפים כאלה איבדו מתוקפם, אולי הגיעה העת לשקול את הגבלת התחולה של סעיף 17 לשירותי חירום ולשירותים חיוניים אחרים (בכללם, התחומים שהותרו עד כה – בידור והסעדה). אין שום הצדקה לחוק המעודד הפרת חוק.

עַל־גַּ֭בִּי חָרְשׁ֣וּ חֹרְשִׁ֑ים הֶ֝אֱרִ֗יכוּ לְמַעֲנִיתָֽם

רבים לפני כתבו על היות המתרגם כגשר המקשר בין שתי תרבויות ושתי שפות. ולמרות זאת, במקום לכבד את הגשר הזה ולהכיר בחשיבותו, רבים בוחרים לדרוס אותו ברגל גסה בדרכם ליעדם.

אתר "פרספקטיבה" החל את פעולתו בשנת 2010 כאתר לביקורת המדיה – ביקורת המאתרת הטיות לסוגיהן ומנתחת תהליכים. אין חולק כי זהו אתר מכובד וראוי לשמו.

האתר התמקד בין השאר גם באתר העיתון "הארץ", שההטיה בו כבר היתה לשם-דבר. עיתון הארץ נמצא בבעלות פרטית, וכל אדם רשאי הרי לעשות בכספו כרצונו, זאת אומרת, כל עוד הוא מדייק בעובדות ואינו מנסה להסתיר דבר.

 לאתר "הארץ" שני פנים – אחד, כתוב בעברית ומופנה אל קוראים בארץ, ומן הסתם גם בחו"ל – ואחד, כתוב באנגלית ומופנה בעיקר לחו"ל. עבור רבים בעולם, אתר זה מהווה את הפנים של ישראל, ואם הפנים של ישראל מצטיירות כמכוערות באתר העיתון, אזי כך יראו אותנו כל האחרים.

אתר "פרספקטיבה" איתר מספר מקרים שבהם מאמרים שנכתבו בעברית תורגמו לאנגלית, אך לא תורגמו כהלכה, אלא תוך הטיה לרעת ישראל. העיוותים שפורסמו בעיתון "הארץ" היו מדהימים – בנוסח האנגלי של מאמרים מסוימים הופיעו דברים שלא הופיעו כלל במקור העברי – ותמיד, ההטיה הייתה כנגד מדינת ישראל. האתר פנה לאתר "הארץ" ובמספר מקרים גם תוקנו ההטיות.

מקריאת הכתבות שהופיעו באתר "פרספקטיבה", מתברר כי עיתון "הארץ" הטיל את האחריות לעיוותים שהוכנסו בתרגומי המאמרים על המתרגם. עורכי "הארץ" הפכו את המתרגם לשעיר לעזאזל, לקורבן התמידי, לאשם הנצחי, ומבחינתם, שלום עלייך נפשי – בהם כלל לא מוטל האשם.

ואני, כצופה מן הצד, יושב ורואה, ושערותיי סומרות. אני עובד בתחום התרגום כעשרים שנה. עבדתי במספר תחומים, מעיתונות מחשבים, ספרות יפה ועד לתחום הטכני, ואני יודע היטב כיצד פועלות המערכות שצורכות את המוצר שלי: התרגום.

השלב הראשון, הוא כמובן המתרגם, שיושב ומתרגם את חומרי המקור לשפת המטרה. אחריו, בודקים העורך הענייני ועורך הלשון, הבקיאים בשתי השפות, את התרגום ומוודאים שהתוצר שסיפק המתרגם נעשה כהלכה מבחינת דיוק התרגום ותקינות השפה.

כידוע לכל, כגובה השכר כך גם המעמד, ומי שמקבל פרוטות עבור עבודתו, אינו נמצא בשום אופן בעמדה בכירה בארגון. מעמד המתרגם בישראל הוא מן הנמוכים ביותר. שכרו עלוב, ככלל, דרישותיו נדחות כלאחר-יד, ואם חס וחלילה נפלה שגיאה בעבודתו, ולו גם בתום-לב, הוא זוכה לקיתונות של בוז ולנזיפות חריפות. אם עשה מתרגם כלשהו מעשה והיטה הטיה מן הסוג עליו הצביע אתר "פרספקטיבה", אותו מתרגם היה נבעט מכל מקום עבודה, שמו היה מוכנס לרשימה שחורה של "הבלתי-ראויים" ואולי היה מוצא תעסוקה כמאבטח בקניון "עזריאלי", אם היו מסכימים לקבל אותו.

חוסר ההוגנות של עורכי עיתון "הארץ", שקרוב לוודאי הכניסו את השינויים האלה במו-ידם וביוזמתם, מרתיח במיוחד ומגוחך. איני מצפה מאנשים שאינם מכירים את התחום להבחין מיד במידת הגיחוך שבדבר, אבל אני מצפה מאנשי מקצוע ישרי דרך שלא יתקפו את המתרגמים מבלי שתהיה בידם הוכחה חד-משמעית כי אכן כך הדבר, והאשם במתרגם. על כולנו לזכור כי רבים מהקוראים מסתפקים בקריאת הכותרת הראשית ואולי גם כותרת המשנה; חלק קוראים ברפרוף את עיקרי הדברים, ורק מועטים קוראים את המאמר בשלמותו.

באשר לעיתון "הארץ", עורכיו ומעלליו, כל שעלינו לזכור הוא, כי לפי סקר TGI, בתחומי הארץ, לפחות, השפעתו בציבור הולכת ופוחתת, וכיום היא הנמוכה ביותר מזה שנים. לו תהיה זו נקמתנו ונחמתנו!

סמכות ללא אחריות – השער לאנרכיה

מעשה נבלה נעשה היום.

פורום, המכנה את עצמו "מפקדים למען ביטחון ישראל", ניצל את תקופת הבחירות, את השבוע שלפני הבחירות, כדי לתקוף פוליטיקאי בכיר, ראש תנועה, ראש מפלגה, ראש ממשלה.

פורומי ה"ביטחוניסטים", הלשעברים, ה-Has beens, היא תופעה מוכרת כבר עשרות שנים, וכמו כל דבר שמתמשך שנים, עם השנים, גדל הריקבון.

אם בעבר, יכולת להניח בסבירות גבוהה שפורשי צה"ל שומרים על טוהר-השקפה ולא מאפשרים להשקפתם האישית לזהם את דעתם המקצועית, היום, ההנחה הזו כבר בטלה, ביותר משישים ושש.

כל צבר מומחים בעיני עצמם, אנשים שאכן תרמו בעבר בצבא, ובשירותי הביטחון האחרים, אינו חושש להביע דעה פוליטית, המתעלמת כליל מהתרחשויות העבר, מהלחצים שהופעלו בתוך ישראל ומחוצה לה על ממשלת ישראל בנושאים שונים, ובכללם ההתייחסות לרשות הפלשתינית ולרשות החמאסית, הלחצים לשחרור מחבלים כ"מחוות", והלחץ האיום, הבלתי-נתפש, שהופעל בנושא שחרורו של גלעד שליט.

כאנשי מקצוע בשירות פעיל, כאשר הם נושאים על כתפיהם את מלוא האחריות למלא את תפקידם, אין לי מחלוקת איתם כאשר הם מביעים את דעתם הטהורה, כאשר הם מודעים למלוא המכלול של השיקולים. לאחר שפרשו, וכאשר נטל האחריות הוסר מהם, הם אינם שונים מכל אחד ואחת במדינה. דין רב-אלוף במיל' כדין רב"ט במיל'.

אם בנושא שחרור מחבלים, אולי יש שמץ מן הצדק בטענתם, הרי שבכל הקשור לרשות החמאסית בעזה ולכל עוטף עזה עד מרכז הארץ, זו חוצפה שאין כדוגמתה, מצח נחושה ועזות פנים להטיח האשמה כזו בראש הממשלה, אשר התריע חזור והתרע, כבר מהסכם אוסלו, על הסכנה. יותר מכך, למרות שהצביע פעמים רבות לקידום חוק הנסיגה מעזה, הוא התפטר כדי שלא להצביע בהצבעה הסופית – יש שיאמרו שנקט בדרך הקלה, ויש שיאמרו שניסה לעצור את הסכלות המדינית שהביאה לחוק הנסיגה הזה.

הגיע הזמן לומר לכל אותם מומחים, שדעתם נחשבת כל עוד הם מעורים בנושאים ונושאים באחריות. כאשר הוסרה מהם האחריות, יתכבדו ויישבו בביתם, ואם הם באמת רוצים להשפיע, שיצטרפו למפלגות השונות, יכתתו את רגליהם מעיר לעיר, יקבצו קולות, ייכנסו לכנסת וישפיעו במקום המתאים.

נטילת סמכות, ללא נשיאה באחריות, היא לא יותר מבדיחה עלובה.

האמת שלי

לפני מספר ימים, אחד הארגונים מהצד השמאלי של המפה פרסם פרסום מסוים. בפרסום, נחזו פרטים מסוימים כמצביעים על אי-היתכנות של התקיימותם בישראל. רבים הצביעו על כך, וגיחכו. אני, כמישהו שמבין מעט בפרטים שהופיעו בפרסום, הצבעתי על האפשרות שהפרסום עשוי להיות אמתי במובן מסוים. אחת מידידות האינטרנט שלי שאלה אותי מדוע אני מצביע על כך שייתכן שיש אמת כלשהי בפרסום, שכן כך אני מחזק, לכאורה, את ידי הארגון השמאלי.

התשובה שלי, והאמת שלי, שאני מקווה שאצליח לשמור עליה גם בעתיד, היא שהאמת שלי אינה תלויה באמת של אותו ארגון שמאלי. במקרים רבים אנחנו רואים כיצד ארגוני שמאל קיצוני, וארגונים של ערביי יהודה, שומרון ועזה, נוטלים גרגר אמת ועוטפים אותו בציפה עבה ושמנה של שקר.

אם מציגים בפני את אותו פרי, שמן, מצחין משקר, אך בחובו גרגר אמת, אני אצביע על גרגר האמת, אזהה אותו כאמת, ואצהיר בכל תוקף כי כל היתרה היא שקר. אדם הגון, יבין כי אם הודיתי כי דבר מסוים הוא אמת, וכי ציינתי כי השאר הוא שקר, אין בכך כדי להעניק חזות של אמת לסאת השקר. אדם שאינו הגון, אינו מעניין אותי כלל וכלל.

אני עושה את מרב המאמצים לוודא כי כל דבר שאני מפרסם, אכן אמת. השתמשתי בעבר, וכנראה אשתמש בעתיד בכלי הנשק של שונאי האמת וישראל, אך אני עושה זאת בצורה מודעת, ותוך הקפדה על כך שכל בר-דעת יוכל לזהות די בקלות שמדובר בשקר.

אני מסרב להכיר במה שבית המשפט כינה "אמת לשעתה", אני מסרב לקבל "אמת חלקית" ואני מסרב להשתמש בשקרים כדי להשיג מטרת "אמת" – מי שעבורו המטרה מקדשת את האמצעים, יאבד גם את האמצעים וגם את המטרה. השקר אינו יכול לנצח לעד, ודרך האמת לצאת.

אז אם אתם מזהים פרט אמת בפרסום כלשהו, הצביעו עליו כאמת, אך זכרו להקפיד להצביע על כל היתרה כשקר.

ומילה לחכם: קשה לשקר. קשה מאוד לשקר. מי שרוצה לגלות את האמת, דבר לא יעצור בפניו. אם תראה פרסום מסוים, ואינך בטוח האם מדובר באמת או בשקר, הרץ חיפושים, השתמש בכל הכלים שעומדים לרשותך. אל תתבייש להטריד אנשים. אם מדובר בפרסום אמת, תמצא בכל המקרים פרסומים נוספים על כך, ושים לב, בפרסומי אמת, הפרטים והניסוחים יהיו שונים מעט, אך העיקר יהיה קיים בשלמותו. אם מדובר בפרסום שקרי, הפרטים והניסוחים יהיו זהים כמעט בצורה מוחלטת, אם לא זהים לגמרי.

מה החברים של ג'ורג' מסרבים להבין על המציאות

מה החברים של ג'ורג' מסרבים להבין על המציאות

קראתי בעיון את המאמר "מה הישראלים מסרבים להבין על חמאס" באתר הנכבד "החברים של ג'ורג'" והתחלתי להסתכל מסביב ולבדוק האם אני עדיין נמצא באותו היקום.

קובה? זו הדוגמה שלו! קובה?! משטר עריצות בן 61 שנה שהחליף משטר עריצות אחר תוך הבטחה לשפר את מצבו של האזרח הקטן?

מדוע לא השתמש בסין? סין לפחות שיפרה במובנים מסוימים את מצב חלק מהאזרחים... קובה? מדינה בה האזרח הקטן זוכה להכנסה חודשית של 15 אירו? מדינה בה האזרח יכול כעת, הודות לחסדי המשטר, לבקש לעצמו אורחים זרים ולארח אותם בביתו הדל כדי להעלות במשהו את ההכנסה שלו? קובה?!

והכותב הנכבד, עוד מגחיך את עצמו וכותב על בתי החולים, המרפאות ובתי הספר שמספק משטר החמא"ס. החמא"ס, אדון גורביץ'? לולי אונר"א היו מרבית אזרחי עזה שקועים ברעב מחפיר. החמא"ס מספק רפואה וחינוך?!

שישים טונות בטון וברזל בוזבזו על מנהרות התופת... מיליוני דולרים, אם לא מיליארדי דולרים, הושקעו בטרור ובתופת! החמא"ס מספק רפואה וחינוך?!

האזרח העזתי הקטן, שהלב נשבר לראות אותו מנסה לשרוד בחושות, במבנים זמניים, במחנות פליטים מגעילים נתון תחת רגלי החמא"ס מאז הוא סילק את הפת"ח מרצועת עזה. לא שהמצב שלהם היה טוב תחת רגלי הפת"ח.

יצאנו מעזה, בלב שבור על אחינו שגורשו משם. קיווינו והתפללנו שהרשות הפלסטינית, שסוף סוף יש לה תא שטח מלא ורצוף, תתחיל לבנות את העם שלה. התקווה שלנו התבדתה די מהר.

הטענות האהובות על השמאל, ועל גורביץ', הן שישראל סוגרת על הרצועה וחונקת אותה. טענה נהדרת. וכי מה רציתם? שהתנועה תהיה חופשית מכל נקודה בגבול? יש מעברים, כמו בין כל שתי ישויות. המעברים מוסדרים, וישראל איפשרה העברה כמעט חופשית של סחורות, עד לנקודת הזמן בה התברר כי הסחורות מנוצלות לטרור ורשע.

"תמיכה עממית נרחבת..." עוד ציטטא מהמאמר המכובד, "תמיכה עממית נרחבת!" כשמישהו דורך לך על הצוואר ומכוון לך אקדח לראש, האם אתה יכול לומר: לא? 

כנראה שמר גורביץ' הנכבד אינו מודע למציאות בעזה. הוא סבור כנראה שהחברה בעזה בנויה מקשה אחת... הצחתיהוך, אדון גורביץ', הצחקתיהוך!

החברה שם בנויה שבטים, שבטים, משפחות, משפחות. חמולות, חמולות. אם אינך משתייך לחמולה הנכונה, או למשפחה חזקה, אתה בצרות. אתה חסר-הגנה, חסר-ישע ותלוי לחלוטין בחסדי השליטים. כלל אינני מדבר על השתייכות לדת הנכונה... אם אתה נוצרי, עדיף שתברח, ורבים עשו זאת.

ובאשר להצעה החמא"סית להפסקת האש.... אניח למגיש המצרי המפורסם לענות במקומי... חפשו, תתגלגלו מצחוק...

כדאי שתתעורר, אדון גורביץ', אתה נמצא במזרח התיכון, ולא באירופה.

אם לא תרצה להתעורר, מנוחה נעימה.

אם תרצו, הרי לכם אגודה

אם תרצו, הרי לכם אגודה

בהמשך למאמר "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב; או, מדוע עזבתי את האגודה?", להלן החזון שלי לאגודה אמיתית, אכפתית, יוצרת, חזקה וייצוגית.
דבריי מתייחסים יותר אל המתרגמים במעמד עצמאי, כי רוב המתרגמים עובדים היום במעמד זה, אך אם ישתפר מצב העצמאיים, ישתנה גם מצב השכירים - אחרת, תהיה בריחה ממעמד שכיר למצב עצמאי.

רקע

המצב הנוכחי של ענף התרגום הוא בכי רע, כמעט בכל תחום שבו עוסקים המתרגמים. החברות שצורכות תרגום דווקא חיות בכבוד - רק אנחנו אמורים לשאת על גבנו הצנום את שכבות השומן של חברות התרגום ושל הלקוחות שלהן. בימים אלה מתקיימת שביתה של המתרגמים לכתוביות, והיא מתחילה לשאת פירות - בערוצי הטלוויזיה רואים יותר ויותר שגיאות תרגום, מגיש בערוץ 2 התנצל על כך שלא היה תרגום לכתבה, ועוד.

רמת ההשֹתכרות בענף התרגום בכתב הידרדרה פלאים בעשרים השנים האחרונות - ממצב שבו מתרגם קיבל בעבור עבודתו שכר שניתן לחיות ממנו בכבוד, ואולי אף לחסוך, למצב שהתעריפים יורדים והולכים, מועדי התשלום (שוטף+) מתארכים, וקשה יותר ויותר לחיות. בנוסף, כל מי שמתרגם בתחום הטכני/משפטי/רפואי, נדרש לרכוש כלי תוכנה יקרים, מה שמכביד עוד יותר על יכולתו להתקיים.

אכן, אין מנוס מבניית אגודת מתרגמים ראויה-לשמה, אגודה שתייצג את המתרגמים מול הגורמים השונים, תספק להם גיבוי במקרי הצורך ותסייע להם להתפרנס בכבוד.

לבניית אגודה כזו נדרשים המתרגמים למאמץ נרחב ומתמשך. התוכנית שאני מציע בנויה ממספר שלבים:
א. גיוס חברים אכפתיים

ב. בניית גב כלכלי חזק

ג. מיצוב האגודה כגוף היציג של המתרגמים

ד. האגודה של המתרגמים

א. גיוס חברים אכפתיים

אגודה מורכבת מאנשים, ומיועדת לשרת אנשים. ללא המחויבות האישית והעמוקה של כל מחבריה אין היא אלא גוף חלול וחסר-תועלת. לכן, השלב הראשון והחיוני הוא גיוס אנשים המחויבים לאגודה, מאמינים במטרותיה ומוכנים לשלם כל מחיר כדי שתצליח, כי ההצלחה של האגודה היא ההצלחה שלהם. ללא אנשים המחויבים למטרות האגודה, אין טעם להקים אותה.

ב. בניית גב כלכלי חזק

השלב השני יתמקד ביצירת גב חזק לאגודה, משאבים שיאפשרו לה לייצג את המתרגמים בכבוד, ללא יראה וללא רתיעה. במדינה שלנו, ובעולם כולו, כסף הוא כוח וכוח הוא כסף. בשלב הראשוני של בניית האגודה יידרשו דמי-חבר גבוהים מכל אחד מהחברים. להערכתי, כ-1,000 ש' לשנה מכל אחד.

בישראל יש כאלף מתרגמים. לפחות. אם האגודה תצליח לגייס לשורותיה לפחות את מחציתם, מדובר בסכום של כ-500,000 ש' בשנה. סכום כזה יאפשר לאגודה ליצור פעילות, להשיג חשיפה ולקדם את מטרותיה. ללא כסף, ללא משאבים רציניים, האגודה לא תוכל לפעול כראוי.

ג. מיצוב האגודה כגוף היציג של המתרגמים

עד עתה לא קם גוף יציג של מתרגמים שזכה בהכרה בקרב הציבור, החברות הפועלות בתחום התרגום, הממשלה ובכלל. כדי לזכות בהכרה כגוף יציג עלינו להוכיח כי אנו עומדים כאיש אחד, כגוף אחד ולמטרה אחת. כאן אפשר בקלות להביט בהערצה במתרגמים לכתוביות לטלוויזיה, ששובתים כבר חמישה שבועות בתביעה לשיפור שכר הרעב שלהם ועומדים בנחרצות על דעתם.

כן, אני בהחלט מדבר על שביתה! על השבתת שוק התרגום כולו כדי להוכיח את מידת רצינותנו. ואם יקשקשו לנו שטויות נוסח "אתם עצמאים" ו"אתם יוצרים קרטל", נצחק להם בפנים ונאמר שאין לנו גם הזכויות הבסיסיות ביותר של כל עובד שכיר בישראל. מצבם של המתרגמים בארץ גרוע: נטולי זכויות, אך עמוסי חובות לעייפה. אשר ל"קרטל", תהיו רציניים! כדי להיות קרטל עלינו להיות מסוגלים לשלוט בשוק ואילו אנחנו בקושי מסוגלים לשלוט בהכנסות שלנו, בתנאי התשלום שנכפו עלינו.

בנוסף, חבר אגודה שייתקל בקשיים כגון לקוח סרבן, ויכוח על איכות התרגום ועוד, האגודה תספק לו גב משפטי ומקצועי.

ד. האגודה של המתרגמים

היום, קל עד מאוד לקיים דיונים והצבעות באופן אלקטרוני. אין שום סיבה בעולם שדיונים יתקיימו במקום פיזי כלשהו ורק מי שיטרח להגיע ישתתף בהם. קיימים די והותר פורומים שבהם ניתן לשמור על חיסיון וסודיות שיאפשרו לקיים דיונים מפרים ובונים בכל הקשור לאגודה ולמטרותיה. בפורומים כאלה גם ניתן לקיים הצבעות, כך שהמעורבות של החברים תהיה מתמדת והפעילות של הוועד המנהל תהיה שקופה. ברור שאי-אפשר לנהל גוף כזה במיקרו-ניהול, ולכן הניהול היומיומי יתבצע בידי הוועד הנבחר, אך בכל הנושאים החשובים כדאי לוועד להיוועץ בחברים ולשמוע את דעתם.

נוסף על הוועד המנהל יהיה גם צורך בצוות שיסתכל קדימה, לעתיד, ויקבע מטרות על בסיס שנתי ורב-שנתי.

סוף דבר

ואידך זיל גמור, אמרו חכמינו. כל העניינים האחרים, המפגשים החודשיים, הכנסים השנתיים ואף עריכת בחינות מקצוע הם עניינים שיטופלו לאחר שהבית ייכון על מקומו. היום, הבעירה בתחום עבודתנו ומקור פרנסתנו מחייבת אותנו לטפל בראש ובראשונה בנושאים העיקריים: תשלום הוגן, תנאי תשלום סבירים וייצוג הולם. את כל הדברים הכיפיים עוד נעשה, אך הם אינם עיקר הפעילות של האגודה שאני רוצה ושעליה אני חולם כבר כמעט 20 שנה.

אם תרצו, הרי לכם אגודה!

אבישי בידני

ז' בסיוון, התשע"ד

5 ביוני, 2014 למניינם