יום רביעי, 15 בנובמבר 2017

עבודה בימי מנוחה – שכר שהפך לעונש


עבודה בימי מנוחה  שכר שהפך לעונש


סעיף 17, א'(1) לחוק "שעות עבודה ומנוחה" קובע:
(א)  הועסק עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן:
(1)   ישלם לו המעסיק בעד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ-½1 משכרו הרגיל. היה שכרו של העובד, כולו או חלקו, לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעסיק בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית שכר עבודה לא פחות מ-½1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות;

במסמך נוסף שהוכן בלשכה המשפטית של משרד הכלכלה בשנת 2013:
א. תכלית חוק שעות עבודה ומנוחה
חוק שעות עבודה, התשי"א-1591 (להלן – החוק ו/או חוק שעות עבודה ומנוחה) נוסח ב"התחשבות מלאה" באמנות העבודה הבינלאומיות אשר עניינן בשעות עבודה ועל מנת שישראל תוכל לאשר את האמנות האמורות.
מטרת החוק, כפי שעולה מפסיקת בית המשפט העליון היא "להבטיח כי יתקיים איזון ראוי בחייו של אדם בין השעות שאותן הוא מקדיש לעבודתו לבין שעות הפנאי. החוק יוצא חוצץ נגד המגמה
הרווחת בשוק העבודה, של עבודה לאורך שעות ארוכות ביותר, ומבקש לשמור על כבודם של העובדים. שתי הגבלות מרכזיות הקבועות בחוק נוגעות לחובה ליום מנוחה שבועי ולמשכו של יום העבודה ושבוע העבודה.". כדבריו של בית הדין הארצי לעבודה, תכלית החוק היא אפוא, "לקבוע מסגרת נורמטיבית של שעות עבודה במשק, המונעת מעובד וממעסיקו להסכים על מסגרת שעות עבודה הפוגעת באיכות החיים של העובד; לקדם את איכות החיים ולהגן על כבודו של העובד, על ידי הגדרת שעות פנאי; למנוע ניצול אפשרי של מעסיקים, שלולא החוק המגביל את שעות ההעסקה עלולים להעסיק עובד אחד במקום שני עובדים."
מתוך שני הציטוטים לעיל עולה כי מדובר בחוק סוציאלי, שנועד להגן על העובד ולפצות אותו על מקרים יחסית נדירים,  או סדירים, במקרה של שירותי חירום ושירותים חיוניים.
הצידוק להעלאת השכר נבע בעת חקיקת החוק כגורם פיצוי לעובד/עונשין למעסיק. אם המעסיק צריך את העובד בשבת, יתכבד וישלם יותר על העסקה חריגה זו.
לדאבוננו, הפך החוק הזה במרוצת השנים לחוק שמעודד, למעשה, את הפרתו. במהלך העשור האחרון, הלכה והתפשטה העבודה הסדירה בשבת ובימי חג בכלל, בעיקר בתל-אביב וסביבותיה (חיפה וערים מעורבות אחרות פעלו תמיד שבעה ימים בשבוע). אין מדובר רק בחנות ספורדית פה ושם, אלא במרכזי קניות גדולים ומסודרים, כגון נמל תל אביב, שרונה מרקט, קניונים ועוד. התופעה הזו הפכה את העבודה בשבת לעבודה סדירה לכל דבר ועניין, עם הבדל קטן אחד – השכר. בהתאם לחוק לעיל, השכר בשבת גבוה יותר! הפרש השכר הזה הפך את העבודה בשבת בעיני חלק מהעובדים לגורם שמעודד אותם להפר את החוק, תמורת חופן שקלים נוסף.

במציאות הנוכחית, הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה באופן סדיר ובריש גלי הפכה הלכה למעשה את סעיף 9 בחוק (האוסר את ההעסקה בימי מנוחה) לאות מתה ואת סעיף 12 (המתיר לשר הרווחה להתיר עבודה בימי מנוחה) להמלצה בלבד. כאשר סעיפים כאלה איבדו מתוקפם, אולי הגיעה העת לשקול את הגבלת התחולה של סעיף 17 לשירותי חירום ולשירותים חיוניים אחרים (בכללם, התחומים שהותרו עד כה – בידור והסעדה). אין שום הצדקה לחוק המעודד הפרת חוק.