עַל־גַּ֭בִּי חָרְשׁ֣וּ חֹרְשִׁ֑ים הֶ֝אֱרִ֗יכוּ לְמַעֲנִיתָֽם

רבים לפני כתבו על היות המתרגם כגשר המקשר בין שתי תרבויות ושתי שפות. ולמרות זאת, במקום לכבד את הגשר הזה ולהכיר בחשיבותו, רבים בוחרים לדרוס אותו ברגל גסה בדרכם ליעדם.

אתר "פרספקטיבה" החל את פעולתו בשנת 2010 כאתר לביקורת המדיה – ביקורת המאתרת הטיות לסוגיהן ומנתחת תהליכים. אין חולק כי זהו אתר מכובד וראוי לשמו.

האתר התמקד בין השאר גם באתר העיתון "הארץ", שההטיה בו כבר היתה לשם-דבר. עיתון הארץ נמצא בבעלות פרטית, וכל אדם רשאי הרי לעשות בכספו כרצונו, זאת אומרת, כל עוד הוא מדייק בעובדות ואינו מנסה להסתיר דבר.

 לאתר "הארץ" שני פנים – אחד, כתוב בעברית ומופנה אל קוראים בארץ, ומן הסתם גם בחו"ל – ואחד, כתוב באנגלית ומופנה בעיקר לחו"ל. עבור רבים בעולם, אתר זה מהווה את הפנים של ישראל, ואם הפנים של ישראל מצטיירות כמכוערות באתר העיתון, אזי כך יראו אותנו כל האחרים.

אתר "פרספקטיבה" איתר מספר מקרים שבהם מאמרים שנכתבו בעברית תורגמו לאנגלית, אך לא תורגמו כהלכה, אלא תוך הטיה לרעת ישראל. העיוותים שפורסמו בעיתון "הארץ" היו מדהימים – בנוסח האנגלי של מאמרים מסוימים הופיעו דברים שלא הופיעו כלל במקור העברי – ותמיד, ההטיה הייתה כנגד מדינת ישראל. האתר פנה לאתר "הארץ" ובמספר מקרים גם תוקנו ההטיות.

מקריאת הכתבות שהופיעו באתר "פרספקטיבה", מתברר כי עיתון "הארץ" הטיל את האחריות לעיוותים שהוכנסו בתרגומי המאמרים על המתרגם. עורכי "הארץ" הפכו את המתרגם לשעיר לעזאזל, לקורבן התמידי, לאשם הנצחי, ומבחינתם, שלום עלייך נפשי – בהם כלל לא מוטל האשם.

ואני, כצופה מן הצד, יושב ורואה, ושערותיי סומרות. אני עובד בתחום התרגום כעשרים שנה. עבדתי במספר תחומים, מעיתונות מחשבים, ספרות יפה ועד לתחום הטכני, ואני יודע היטב כיצד פועלות המערכות שצורכות את המוצר שלי: התרגום.

השלב הראשון, הוא כמובן המתרגם, שיושב ומתרגם את חומרי המקור לשפת המטרה. אחריו, בודקים העורך הענייני ועורך הלשון, הבקיאים בשתי השפות, את התרגום ומוודאים שהתוצר שסיפק המתרגם נעשה כהלכה מבחינת דיוק התרגום ותקינות השפה.

כידוע לכל, כגובה השכר כך גם המעמד, ומי שמקבל פרוטות עבור עבודתו, אינו נמצא בשום אופן בעמדה בכירה בארגון. מעמד המתרגם בישראל הוא מן הנמוכים ביותר. שכרו עלוב, ככלל, דרישותיו נדחות כלאחר-יד, ואם חס וחלילה נפלה שגיאה בעבודתו, ולו גם בתום-לב, הוא זוכה לקיתונות של בוז ולנזיפות חריפות. אם עשה מתרגם כלשהו מעשה והיטה הטיה מן הסוג עליו הצביע אתר "פרספקטיבה", אותו מתרגם היה נבעט מכל מקום עבודה, שמו היה מוכנס לרשימה שחורה של "הבלתי-ראויים" ואולי היה מוצא תעסוקה כמאבטח בקניון "עזריאלי", אם היו מסכימים לקבל אותו.

חוסר ההוגנות של עורכי עיתון "הארץ", שקרוב לוודאי הכניסו את השינויים האלה במו-ידם וביוזמתם, מרתיח במיוחד ומגוחך. איני מצפה מאנשים שאינם מכירים את התחום להבחין מיד במידת הגיחוך שבדבר, אבל אני מצפה מאנשי מקצוע ישרי דרך שלא יתקפו את המתרגמים מבלי שתהיה בידם הוכחה חד-משמעית כי אכן כך הדבר, והאשם במתרגם. על כולנו לזכור כי רבים מהקוראים מסתפקים בקריאת הכותרת הראשית ואולי גם כותרת המשנה; חלק קוראים ברפרוף את עיקרי הדברים, ורק מועטים קוראים את המאמר בשלמותו.

באשר לעיתון "הארץ", עורכיו ומעלליו, כל שעלינו לזכור הוא, כי לפי סקר TGI, בתחומי הארץ, לפחות, השפעתו בציבור הולכת ופוחתת, וכיום היא הנמוכה ביותר מזה שנים. לו תהיה זו נקמתנו ונחמתנו!

סמכות ללא אחריות – השער לאנרכיה

מעשה נבלה נעשה היום.

פורום, המכנה את עצמו "מפקדים למען ביטחון ישראל", ניצל את תקופת הבחירות, את השבוע שלפני הבחירות, כדי לתקוף פוליטיקאי בכיר, ראש תנועה, ראש מפלגה, ראש ממשלה.

פורומי ה"ביטחוניסטים", הלשעברים, ה-Has beens, היא תופעה מוכרת כבר עשרות שנים, וכמו כל דבר שמתמשך שנים, עם השנים, גדל הריקבון.

אם בעבר, יכולת להניח בסבירות גבוהה שפורשי צה"ל שומרים על טוהר-השקפה ולא מאפשרים להשקפתם האישית לזהם את דעתם המקצועית, היום, ההנחה הזו כבר בטלה, ביותר משישים ושש.

כל צבר מומחים בעיני עצמם, אנשים שאכן תרמו בעבר בצבא, ובשירותי הביטחון האחרים, אינו חושש להביע דעה פוליטית, המתעלמת כליל מהתרחשויות העבר, מהלחצים שהופעלו בתוך ישראל ומחוצה לה על ממשלת ישראל בנושאים שונים, ובכללם ההתייחסות לרשות הפלשתינית ולרשות החמאסית, הלחצים לשחרור מחבלים כ"מחוות", והלחץ האיום, הבלתי-נתפש, שהופעל בנושא שחרורו של גלעד שליט.

כאנשי מקצוע בשירות פעיל, כאשר הם נושאים על כתפיהם את מלוא האחריות למלא את תפקידם, אין לי מחלוקת איתם כאשר הם מביעים את דעתם הטהורה, כאשר הם מודעים למלוא המכלול של השיקולים. לאחר שפרשו, וכאשר נטל האחריות הוסר מהם, הם אינם שונים מכל אחד ואחת במדינה. דין רב-אלוף במיל' כדין רב"ט במיל'.

אם בנושא שחרור מחבלים, אולי יש שמץ מן הצדק בטענתם, הרי שבכל הקשור לרשות החמאסית בעזה ולכל עוטף עזה עד מרכז הארץ, זו חוצפה שאין כדוגמתה, מצח נחושה ועזות פנים להטיח האשמה כזו בראש הממשלה, אשר התריע חזור והתרע, כבר מהסכם אוסלו, על הסכנה. יותר מכך, למרות שהצביע פעמים רבות לקידום חוק הנסיגה מעזה, הוא התפטר כדי שלא להצביע בהצבעה הסופית – יש שיאמרו שנקט בדרך הקלה, ויש שיאמרו שניסה לעצור את הסכלות המדינית שהביאה לחוק הנסיגה הזה.

הגיע הזמן לומר לכל אותם מומחים, שדעתם נחשבת כל עוד הם מעורים בנושאים ונושאים באחריות. כאשר הוסרה מהם האחריות, יתכבדו ויישבו בביתם, ואם הם באמת רוצים להשפיע, שיצטרפו למפלגות השונות, יכתתו את רגליהם מעיר לעיר, יקבצו קולות, ייכנסו לכנסת וישפיעו במקום המתאים.

נטילת סמכות, ללא נשיאה באחריות, היא לא יותר מבדיחה עלובה.

האמת שלי

לפני מספר ימים, אחד הארגונים מהצד השמאלי של המפה פרסם פרסום מסוים. בפרסום, נחזו פרטים מסוימים כמצביעים על אי-היתכנות של התקיימותם בישראל. רבים הצביעו על כך, וגיחכו. אני, כמישהו שמבין מעט בפרטים שהופיעו בפרסום, הצבעתי על האפשרות שהפרסום עשוי להיות אמתי במובן מסוים. אחת מידידות האינטרנט שלי שאלה אותי מדוע אני מצביע על כך שייתכן שיש אמת כלשהי בפרסום, שכן כך אני מחזק, לכאורה, את ידי הארגון השמאלי.

התשובה שלי, והאמת שלי, שאני מקווה שאצליח לשמור עליה גם בעתיד, היא שהאמת שלי אינה תלויה באמת של אותו ארגון שמאלי. במקרים רבים אנחנו רואים כיצד ארגוני שמאל קיצוני, וארגונים של ערביי יהודה, שומרון ועזה, נוטלים גרגר אמת ועוטפים אותו בציפה עבה ושמנה של שקר.

אם מציגים בפני את אותו פרי, שמן, מצחין משקר, אך בחובו גרגר אמת, אני אצביע על גרגר האמת, אזהה אותו כאמת, ואצהיר בכל תוקף כי כל היתרה היא שקר. אדם הגון, יבין כי אם הודיתי כי דבר מסוים הוא אמת, וכי ציינתי כי השאר הוא שקר, אין בכך כדי להעניק חזות של אמת לסאת השקר. אדם שאינו הגון, אינו מעניין אותי כלל וכלל.

אני עושה את מרב המאמצים לוודא כי כל דבר שאני מפרסם, אכן אמת. השתמשתי בעבר, וכנראה אשתמש בעתיד בכלי הנשק של שונאי האמת וישראל, אך אני עושה זאת בצורה מודעת, ותוך הקפדה על כך שכל בר-דעת יוכל לזהות די בקלות שמדובר בשקר.

אני מסרב להכיר במה שבית המשפט כינה "אמת לשעתה", אני מסרב לקבל "אמת חלקית" ואני מסרב להשתמש בשקרים כדי להשיג מטרת "אמת" – מי שעבורו המטרה מקדשת את האמצעים, יאבד גם את האמצעים וגם את המטרה. השקר אינו יכול לנצח לעד, ודרך האמת לצאת.

אז אם אתם מזהים פרט אמת בפרסום כלשהו, הצביעו עליו כאמת, אך זכרו להקפיד להצביע על כל היתרה כשקר.

ומילה לחכם: קשה לשקר. קשה מאוד לשקר. מי שרוצה לגלות את האמת, דבר לא יעצור בפניו. אם תראה פרסום מסוים, ואינך בטוח האם מדובר באמת או בשקר, הרץ חיפושים, השתמש בכל הכלים שעומדים לרשותך. אל תתבייש להטריד אנשים. אם מדובר בפרסום אמת, תמצא בכל המקרים פרסומים נוספים על כך, ושים לב, בפרסומי אמת, הפרטים והניסוחים יהיו שונים מעט, אך העיקר יהיה קיים בשלמותו. אם מדובר בפרסום שקרי, הפרטים והניסוחים יהיו זהים כמעט בצורה מוחלטת, אם לא זהים לגמרי.